סטודיו מנדרינה

יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

פסטיבל הזית

בכלל לא חשוב שיש לנו עצי זיתים עמוסי פרי בחצר הבית, לעולם הדשא של השכן ירוק יותר ועוד יותר עצי הזיתים שלו!. אז ארזנו את הקטנים ונסענו לבית לחם הגלילית להספיק להשתתף בפסטיבל הזית במשק גלילי של ערן ותמר גלילי.

בית בד בוטיק משפחתי מכרם זיתים אורגני שאותו נטע אבא של ערן לפני 17 שנה.

ערן הבן הצעיר בכלל עבד בתחום הפרסום בעיר הגדולה, לפני חמש שנים החליט לוותר על המשכורת הבטוחה, המשרד והרכב, לעבור מהעיר לכפר ולהתמסר לעבודת האדמה שבצדה הגשמה עצמית ובעיקר שלוות נפש.

ערן יחד עם תמר מתפעלים בחן גדול את המקום. שי כריזמתי ושנון מוביל חבורת ילדים והורים שמצלמים כל זוית אפשרית עם הפלפונים בתוך כרם זיתים אורגני עם מס זני עצים שונים.

הסיור מעניין, ערן חולק עם כולם את סודות הפקת שמן זית איכותי.

כל ילד יוצא עם קופסת זיתים שכבר שבוע מקבלת תשומת לב יוצאת דופן של הילדים,

מחליפים מים בממוצע כל חצי שעה...

היה כייף לפגוש את משפחת גלילי להרגיש את האהבה שלהם לבית הבד לאדמה לזיתים,
סעו לפגוש אותם הם מקסימים. בית בד גלילי -בית לחם הגלילית

לסיום - משהו מתוק (בכל זאת עבדנו קשה במסיק..) קפצנו לרמת ישי לנדב קינוחים.
השם אומר הכל אין צורך לפרט...

(צילום: נטע כהן) התמונה מכאן

___________________________________________________

מה יהייה בפוסט הבא? כחובבת הפקות אופנה מוזרות/מיוחדות/מאוירות מחקו את המיותר ..
הכנתי פוסט צבעוני ומסקרן .. אל תשכחו לחזור לבקר.

מחר Black Friday, מספיק שחור בחוץ אז אצלנו מבצע משמח בחנות האינטרנטית

בנימה אחרת...

בדיוק לפני תשע שנים פרצה בביתי שריפה שכילתה את כל הציוד של הבית.

למזלנו הגדול לא היינו בבית באותו הרגע ואף אחד לא ניפגע שזה באמת הכי חשוב.

אך התחושה להישאר ברגע אחד ללא קורת גג היתה קשה.

הלוואי וכל השריפות יכובו במהרה ללא נפגעים, הישמרו שם בחוץ.

נפתח מוקד "בית פתוח" לארוח משפחות מפונות - 054-4547743

יום שבת, 5 בנובמבר 2016

זכוכית זה כן משחק ילדים!

זוכרים את "אותיות"? עיתון ילדים מקסים, שיצא לראשונה בסוף שנות ה-80 ע"י אורי אורבך האגדי.

פנינה התקשרה אלי לפני כמה שבועות. היא העורכת של "אותיות" גרסת שנות האלפיים.

בכל שבוע הם מוציאים לאור גליון חדש לילדים עם כתבות וטורים של מיטב הכותבים.

פנינה שמעה על סדנאות הזכוכית שלנו, וביקשה לשלוח כתבת נוער לראיין ולכתוב על הסטודיו.

כתבת נוער? ילדה בת 13?! אני חושבת לעצמי בלב ש... טוב, מה אתם הייתם חושבים?

נעמה והפנקס

נעמה רודריגז נכנסת לסטודיו - ממוקדת, נחושה, בלי טיפת ספק או חשש.

היא מתיישבת מול המבער בגבורה ראויה לציון, ומתחילה.

שואלת שאלות בשקט בשקט, מוודאת, מדייקת, ורושמת בפנקס כמו כתבת שטח מנוסה.

קדימה לעבודה !

טליה מדגימה פיסול דמויות זכוכית

מה אומר ומה אדבר? נשארתי פעורת פה, סקרנית ועם יכולת דחיית סיפוקים של ילד בן 3.

שום תו בפניה החתומות והבוגרות של נעמה לא מסגיר את יכולת הכתיבה המטורפת שיש לנערה הזו!

כמה רצינות, כמה חן והומור, כמה כבוד לקוראים ולעיתון. בקיצור, מגיע לה פרגון ענק!

(ולא רק בגלל שהיא כתבה עלי...)

תזכרו את שמה, תזכרו איפה פגשתם אותה לראשונה. אתם עוד תשמעו עליה רבות, אני בטוחה!

____________________________________________________________

מה חדש בסטודיו?

מדי פעם אני חושבת שהגעתי לקצה, שיכולת הגיוון עם הזכוכית והחרוזים פשוט אזלה.

זה מה יש, ועם זה ננצח?

ואז אני מגלה עוד זווית, רעיון חדש מטפס ועולה לו, היצירתיות מרימה את ראשה, והאצבעות ממהרות להכין חרוזים חדשים. כמה כיף!

הכירו את דגם סופה – לכבוד החורף שכבר נושף בעורפנו, וכי כולנו צריכים קצת רוגע אחרי תקופת החגים ההו-כה עמוסה.

דגם סופה

חופשת חנוכה נראית לי כרגע כמו עתיד מעורפל ורחוק.

אבל הסופגניות שממלאות את המאפיות לא נותנות לי מנוח.

אני לא מצליחה להתאפק מלחשוב על מבחר סדנאות, חנוכיות זכוכית, ועוד הפתעות.

תמשיכו לעקוב גם בדף הפיסבוק ....

סדנאות זכוכית ?! כל הפרטים בלחיצה כאן

אתם בצפון? קפצתם לקפה ברמת הגולן? הסטודיו וחדר הסדנאות פתוחים כל יום, בואו לבקר.

לעוד המלצות ממממש שוות ברמת הגולן לחצו כאן

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

הילד הזה הוא שלי

מכירות את האימהות הקרציות? אלה שמנסות להגשים את עצמן דרך הילדים...?

אני כל כך מקווה שאני לא כזו.

אני לא דוחפת ללימודי בלט, גם לא לפסנתר, ולא לחוג אסאדו

(נשואה לארגנטינאי אחרי הכל).

אז נכון, בכל רגע נתון תמצאו אצלי בבית חנות יצירה, ושולחן עבודה עמוס כל טוב.

אבל זו השריטה שלי, והיא לא מזיקה.

מגיל צעיר טליה מפסלת בכל חומר אפשרי: מפלסטלינה, דרך בצק סוכר,

חימר ועוד.

לפני מספר שנים היא ביקשה שאלמד אותה לעבוד עם זכוכית.

ניסיתי כמה פעמים, אבל היא הייתה תלמידה חסרת משמעת, ואני הודעתי על פרישה,

ושלחתי אותה לחפש מורה חדשה.

בתור קוראים ותיקים שלי, אתם כבר יודעים שהשנה פתחתי את חדר הסדנאות שכה חלמתי עליו.

זו הייתה הזדמנות טובה מבחינתי לתת לה הזדמנות נוספת.

הזמנתי את טליה להצטרף לסדנת מתחילים, ומשם הכל היסטוריה.

מי שעובד עם זכוכית מורטי יודע שלא פשוט לפסל. טכניקות של זריזות ויכולת תכנון מראש נדרשות, מאחר ואין ממש אפשרות לחזור אחורה או לתקן.

אז התחלנו את השנה עם קבוצה מיוחדת ומוכשרת של אימהות ובנות,

וביחד התעופפנו לנו כל שבוע מחדש.

פיסלנו חיות וגלידות, ניפחנו זכוכית, התנסינו בדברים שלא חלמתי שנגיע אליהם.

ולשמחתי (כן, אני מודה!) טליה התמכרה, והתחילה להתמקצע בפיסול אנשים ודמויות.

תוך זמן קצר הילדה הצליחה להגיע לתוצאות מטורפות ולא מובנות מאליהן.

היא למדה לנהל פיסול בטמפרטורות גבוהות מאוד.

ממרפאת השיניים של סבא יוסי היא אספה כלי פיסול, ומנפשה המיוחדת היא שאבה מוסר עבודה ושאפתנות גבוהים. בלילות היא יושבת לבד בסטודיו ומפסלת, ומפסלת ומפסלת.