החיים בשחור ולבן

אתמול נסעתי לבקר את סבתא שלי. אישה מיוחדת שבאמת לא ברור לי איך עדיין לא גיסו אותה לצו 8.

קיבלתי ממנה את כל הפרשנויות האפשריות על המצב, כולל פירוט המנהרות ,הסכנות ובכלל כמויות של פסימיות מפחידה .
ובסוף היא אמרה לי מעט מאוכזבת: "אבל את בטח אופטימית ..." ( אנחנו בכל זאת מכירות כמעט 40 שנה).


"אני אופטימית סבתא", אמרתי, "אני אופטימית מכמות הטוב שיש מסביב, אני בוחרת בכל הכוח לראות רק את העשייה האדירה מסביב, את העוגיות שאפו הילדים וחילקו לכל הנשים והמשפחות שהאבות והבנים גויסו במושב, את הכספים ששלחנו לעסקים בדרום לקנות מוצרים לילדי הדרום .

 את האחיות המדהימות שלי שעסוקות בעשייה אדירה למען החיילים והתושבים- חנלה שחשבה גם על החיילות (מרוב תחתונים וגרביים לחיילים.. ) וירדה לשטח עם מתנדבים של קרן הישג לחלק להן "חבילות נשיות".

 אסנת אחותי, שהשתתפה השבוע בווינה בקמפיין מבריק ואמיץ, שארגנו צעירי וינה במרכז העיר למען ישראל .

ורגע לפני שטסה לוינה הספיקה לשלוח ארגזים

זה מה שאני בוחרת לראות סבתא! בכל הכוח! רק את זה!"

כשהייתי בדרך החוצה ראיתי עיתון שסבתא תלתה על הקיר...ושמחתי ...

לאור המצב החלטתי לבקש מטליה לעצב לי את משקפי השמש שלי, שהיו שחורות מידי לטעמי- גם אצלכם הבנות כל היום עסוקות בלקים ? אצלי כל ילדות המושב עומדות בטור לקבל מטליה טיפול יסודי :)

 מאחלת החלמה מהירה לכל הפצועים ותנחומים לכל המשפחות,

                              מחזקת את ידי כל העוסקים בעשייה המדהימה והמבורכת למען החיילים וישובי הדרום .                         

כשהנשמה מאירה,

 גם שמים מלאי ערפל 

 מראים אור נעים . (הרב קוק)

הפקה חלק א'

האמת שהחלום הזה מסתובב לי בראש כבר כמה שנים ,
זה נולד שראיתי את סבתא שלי הולכת עם תכשיטים שעיצבתי וצילמתי אותה ... ,
ומיד היה לי ברור זה חייב להיות מסקרן ,מקורי ,פשוט ,משהו אחר ...
לפני חודשיים בסדנא של מיה לנדאו פגשתי את אורית אביעזר מעצבת כובעים בעבודת יד ,
ואת שלומית הבת של אדי כלאב מעצב נעלים שאהובות עלי במיוחד. כחובבת כובעים ידועה ,
הכובעים הנפלאים של אורית פשוט כבשו אותי ! היא מוכשרת בעלת טעם משובח ביותר!,
ושלומית קזלו מנהלת ביד רמה את כל תחום היחסי ציבור מיתוג ועוד של העסק המשפחתי המקסים .
מיד סיכמנו שחייבים לעשות פרויקט משותף !!!

אורית מעצבת כובעים בעבודת יד  (צילום דנה ישראלי ושלומית קזלו) -  שלומית הבת של אדי כלאב מעצב הנעלים 

התחלנו לשבור את הראש ,היה ברור שזה  צריך להיות הפקת אופנה מקורית שלפחות תרגש אותנו ..
לשמחתי הרעיון של הפקת אופנה עם סבתות כבש גם אותן ! במשך חודש ימים דיברנו ללא הפסקה ...
הרכבנו כמו פאזל של מיליון חלקים את ההפקה המדהימה והמורכבת ,
איזה מזל שבדרך הרעיון כבש גם את דנה ישראלי הצלמת שצילמה לשלושתנו קטלוגים ,
דנה צלמת אהובה ונפלאה עם סבלנות יוצאת דופן ,
אוהבת להיות שותפה בתהליך החשיבה על הפרויקט
וכך בנוסף לשיחות הלילה הבלתי נגמרות פתחנו לוח השראה סודי בפינטרסט...
את מלאכת האיפור והשער הפקדנו בידה של נעה גלבוע ,
את נעה אני מכירה דרך חברה משותפת ועקבתי אחריה
בפייסבוק , גיליתי בחורה כישרונית ונעימה במיוחד ,
היא מגדירה את עצמה כאמנית איפור ואין ספק היא צודקת!
נעה מאפרת בטלוויזיה ובהפקות אופנה שונות בנוסף היא כותבת טור קבוע עם טיפים בעיתון הלל ,
מאפרת ומסרקת כלות והכי חשוב היא עזרה לנו למצוא את נעמה הדוגמנית הג'ינג'ית שדגמנה לצד הסבתות ..

דנה ישראלי בפעולה - נעה גלבוע מודדת את אחד מהכובעים שהשתתפו בהפקה (צילום שלומית קזלו)

נעמה הדוגמנית הגינגית !  הזדמנות גם לומר תודה ענקית לאחותי חנה על הבגדים המדהימים שלקחנו מהארון הפרטי שלה
(צילום דנה ישראלי)

בנוסף עיתון מקור ראשון אהב את הרעיון והחליט לסקר את הפרויקט , בשבת האחרונה התפרסמה הכתבה במדור אופנה של צופיה עם כל סיפור ההפקה ותמונות .

כתבה על ההפקה בעיתון מוצש שהתפרסם בשבת האחרונה - מוצג בחלון ראווה של הסטודיו...

אז ככה זה התחיל:
נפגשנו ביום שישי מוקדדדדדם בבוקר בבניין מרשים ברח רוטשילד בתל אביב , בזמן שכולנו עסוקים בפריסת הבגדים /נעלים /כובעים /תכשיטים .

כל הצוות בסיקור מוחות אחרון לפני התחלת הצילומים   (צילום דנה ישראלי)

נכנסה ראשונה סבתא צביה כלאב, הסבתא האישית של שלומית (אמא של אדי) , אישה מרשימה בת 80 חייכנית ומלאת מרץ !

סבתא צביה כלאב בת 80 (צילום דנה ושלומית )

בהמשך נכנסו סבתא שלי בת 88 וחברה טובה שלה יהודית חרמוני בת 94.
בהתחלה חששתי מאד להציע לסבתא שלי להצטרף להפקה לשמחתי היא מיד שיתפה פעולה וכך גם החברה הטובה .
סבתא שלי נהנתה מכל רגע ! מעולם לא ראיתי אותה יותר מחויכת ומאושרת ..
היא צחקה עשתה פרצופים ולרגע לא התלוננה  :) איזה כייף !!!.
 חברתה יהודית הפתיעה את כולנו ובמשחק הברידג' התגלתה כמשחקנית מקצועית לכל דבר..
סבתא שלי גילתה לי שהיא  אלופה בברידג'.. תמיד מנצחת.." .... :)

סבתא שלי יהודית אנגלנדר נהנית מכל רגע - יהודית חרמוני שהייתה מעט עייפה ..  (צילום דנה ישראלי ושלומית קזלו)

הבנות שלאורך כל התקופה לא הבינו על איזה קושי אני מדברת בסוג כזה של הפקה ..
חלמו לצלם בחוץ ,בבית קפה ,ברחוב ,בשוק ,בתוך אוטובוס ,איזה רעיונות לא עלו בדרך... ורק כאשר הדוגמניות שלנו נכנסו עם המקלות הליכה ...ראיתי את המבטים של כולן מבינות שאנחנו עכשיו בחוקים חדשים בקצב שונה ... אין בית קפה ואין צילומים בחוץ ...
הכל רגוע , המזגן טיגן אותנו .. אין אפשרות להשתולל ... קצב חדש ... אנושי .. מרגש ...

הפקה בקצב אחר (צילום דנה ישראלי)

מסדרות מארגנות שהכל יעבוד לפי התוכנית...( בגדים - מיטל כץ) צילומים שלומית קזלו

בסוף היום המתיש והמדהים הזה , סיכמתי עם עצמי שזה אחד הדברים הכי הכי מדהימים שעשיתי !
כל כך שמחתי שטליה הבת שלי הצטרפה להפקה , היא עזרה לדוגמניות , נתנה יד כתף ושתייה והייתה פשוט מקסימה.

טליה המתוקה שעזרה מאחורי הקלעים..

שישבנו יחד ברכב בדרך הארוכה חזרה לגולן , ואני כולי נסערת מגודל החוויה המדהימה שזכיתי לה,
שמחתי כל כך שגם טליה איתי זוכה לראות מקרוב איך מגשימים חלומות ..
איך רעיון קטן הופך לפרויקט מורכב ששותפים בו כל כך הרבה אנשים נפלאים ומוכשרים ,
איך ניתן לנצח את הסטיגמה שרק דוגמנית צעירה ויפה יכולה להצטלם ,
ואיך קמטים נראים פתאום כל כך מדויקים ומרגשים .
ובפתאום ברקע כאילו בתזמון מדויק  מתחיל להתנגן השיר של מיקה קרני  :

אם הייתי יכולה, לעזור לך 
שתי ידי, הן מושטות אלייך 
(אם הייתי יכולה) 
להיות לך מגדלור באפלה 
קרן אור אחות קטנה 
(בואי) 

מאחלת לך בת  אהובה שגם את תצליחי להגשים המון המון חלומות !

ולכן סבתות נפלאות תודה רבה!! הייתן מדהימות ,
מצחיקות קלילות אין ספק שהוכחתן לכולנו שהגיל הוא רק מספר ..

* התמונות מההפקה בפוסט הבא ...

מבצע סבתא

זו סבתא שלי בת 87 , חרוצה , החלטית (לפעמים קצת יותר מידי..) ואישה עם לב ענק שלא פוגשים כל יום.