"קפה אצלי או
אצלך?" סימסתי לאיילת השכנה שלי.
איילת היא אחותו
הבכורה של הדר גולדין.
היא אחות גם לחמי
שהוא רקדן מקצועי בלהקה של רנה שיינפלד,
לצור שמנגן בפסנתר,
וכמובן להדר שאהב לצייר.
"רגע, מה
איתך?"
"אני?! אני הכבשה השחורה" היא צוחקת,
"בכיתה ח' הפסקתי לצייר".
אחרי שהדר נפל היא
שקלה ברצינות לחזור לצייר,
לחפש קצת שקט נפשי שהלך לאיבוד.
"אולי בשנה
הבאה" היא מבטיחה לי, וגם לעצמה.
הדר תמיד צייר: על
מחברות, על דפים אקראיים.
הוא היה אחראי על איורי החולצות לאורך השנים.
בציוריו – כמו באופיו
– שמר תמיד על אופטימיות וצבעוניות.
כך גם תערוכת הציורים שלו שהחלה לנדוד ברחבי
הארץ והעולם אחרי מותו.
 |
| צילום - רינה נגילה |
 |
| צילום רינה נגילה |
 |
| צילום רינה נגילה |
"אימא שלי אספה
תמיד את כל הציורים שלנו ורצה למסגר.
היינו צוחקים עליה, אבל היא התעקשה לתלות את
הציורים על הקירות".
עוד בימי השבעה נחשפו
לציוריו של הדר המוני המבקרים,
ביניהם גם קבוצת אמנים מעין הוד.
וכך החל לו מסע
הנדודים - מעין הוד, לרמת הגולן, לכנסת, האו"ם, אל בית האופרה
והלאה לקהילות
נוספות בעולם.
בין המבקרים ניתן
למצוא גם לא מעט בני נוער
המגיעים עצמאית או כסיור מאורגן מבתי ספר שונים.
פרויקטים שונים נפתחו
בעקבותיה,
ביניהם כאלה המעודדים בני נוער דתיים ללמוד במגמות אמנות,
תחום פחות
מקובל במגזר בכלל ואצל בנים בפרט.
 |
| צילום רינה נגילה |
"הייתי אחות מציקה,
ביקשתי מהדר ציורים כל הזמן" היא מספרת, "
במיוחד כשגיליתי באיזו מהירות
הוא נותן לעדנה - ארוסתו - ציורים שצייר" וצוחקת.
איילת קיבלה את הציור
האחרון של הדר. עבודה עדינה בגוונים צהובים.
"את חייבת
להסתכל מקרוב" היא מתעקשת.
צודקת. מלאכת מחשבת מתגלה, כמה רגישות בבחור צעיר, נצבט הלב.
"הוא צייר לי את
המדבר, שיהיה לנו קצת צהוב בכל הירוק הזה של רמת הגולן".
"לאן תגיע בסוף
התערוכה? איפה היא צריכה להיות מוצגת כתערוכת קבע?" אני מקשה.
איילת מתלבטת לרגע
קט, "בבית של ההורים שלי, בסלון".
ואני, שרגילה לזרוק
עוד בדרך מהגן את הציורים שהילדים מביאים איתם, מתרגשת.
הדר נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום ה' באב תשע"ד (1.8.2014)
כמה יופי. וכמה קושי. אני השתדלתי לשמור ציורים של הילדים (לא את כולם כמובן) ולכל ילד יש קופסה מלאה מזכרות שהכין בגן ובבית הספר. תודה רינה ששיתפת.
השבמחקאביבה תודה, רעיון מצויין להכין קופסא לכל ילד.
מחקנשבר הלב מכל היופי האבוד הזה.
השבמחקהציורים של הדר כל כך יפיםםםםם
השבמחקהטכניקה.. הצבעים ...שליבי נמס בקרבי הלואי והכרתי אותו.
אבידה גדולה להורים למשפחה לעם היהודי. בטוחה שהוא גבוה גבוה בשמיים