לקראת סוף החופש, קיבלתי הצעה שאי אפשר לסרב לה מהבן המתבגר שלי.
להצטרף
אליו ולצלם את הבציר הראשון.
לפנות
בוקר, הצטרפתי לנדב ולחברים שלו, שעבדו כל החופש בכרם, שמנהל דוד השכן.
יש
משהו שממלא את הלב, לראות את הילד המתבגר שלך, קם מוקדם בבוקר לעבודת אדמה.
הפירות
יפים הכל בשפע,
מרגש,
הקופסאות צבעוניות הגברברים הצעירים עובדים במסירות,
ובאחריות ...
ופתאום
אני רואה בצד השני קבוצה נוספת של עובדים, כשבניהם בני נוער באותם הגילאים.
והקבוצות
לא מתערבבות, ביניהם יש תהום ..
החבר'ה שלנו לא מדברים מילה בערבית והחבר'ה בקבוצה השנייה, בקושי מבינים מספר מילים בעברית.
״הי״,
אני כל פעם שואלת בקול ״איך נתקשר? איך???״
אם כבר
נרצה לדבר, מה נדע להגיד?! מה הם ידעו לענות?!
איך
קורה דבר כזה שאין שום אפשרות לתקשר?!
סתם
מספר מילים.
אולי
מילים חשובות, אולי פחות..
איך
יתכן שאמא שלי, שגדלה בהולנד, למדה הולנדית, אנגלית, צרפתית וגרמנית ברמת שפת אם
ואנחנו
כאן, שגרים צמוד כל כך (אולי צמוד מידי...), לא יודעים ולא יכולים להגיד משפט.
בערב
שאלתי את נדב אם יצא להם לדבר קצת עם החבר'ה הערבים מהצד השני של הכרם
והוא
סיפר שקצת ... על כדורגל ..
והוסיף
שהם אוהדים את אותו הקבוצה .. מזל...
חברה
התקשרה אתמול, כמו כל תחילת שנה ושאלה מה אני מחליטה לקחת על עצמי לשנה החדשה
ולא
היה לי ספק מה חשוב שנלמד כאן בבית השנה...
מכירים
מורה טוב לערבית ? !
_________________________________________________
ומה
חדש בסטודיו ?
שמחה
לספר שבימים אלה אני מארגנת חדר זכוכית לסדנאות.
סדנאות
ללמוד טכניקות החרוזים השונות למתחילים ומתקדמים.
כל
הפרטים ממש בקרוב !! מוזמנים להמשיך לעקוב .
אם אתם
לא רשומים לבלוג זה הזמן להצטרף (למעלה מצד ימין)
הסטודיו
יהייה פתוח במהלך חופשת סוכות כרגיל - מושב נטור רמת הגולן 04-6763619
א-ה
9:00-14:00
יום
ג9:00-18:00
יום ו
וערבי חג 9:00-12:30
חג שמח
איך אומרים זכוכית בערבית?
השבמחקובצרפתית ??? :)
מחק